הין היפני בשיא של חמישה חודשים — והלחץ עובר לביטקוין

המטבע היפני התחזק לרמתו הגבוהה ביותר זה חמישה חודשים מול הדולר, בעקבות התערבות בהיקף שיא של ממשלת יפן בשוק המטבע. כך לפי דיווחי Crypto Briefing, שגם מציינים כי רזרבות המט"ח של יפן ירדו בעקבות המהלך אל מתחת לרף טריליון הדולר — לראשונה מזה שנים.

בדיווח החי של CoinDesk מ-8 בספטמבר מתוארת התמונה בשווקים באותה נשימה: הביטקוין, הזהב ומניות הטכנולוגיה יורדים, בעוד מחירי הנפט ותשואות איגרות החוב הממשלתיות עולים ברחבי העולם. אף אחד מן המקורות שלפנינו אינו נוקב במספר שמכמת כמה מן הירידה בביטקוין נובעת דווקא מן הין; מה שמתועד הוא תזמון משותף של תנועות בשווקים שונים, וזה אינו זהה לקשר סיבתי מוכח.

הלוואה שהייתה זולה, ומתייקרת

כדי להבין מדוע מטבע רחוק נוגע לשוק הקריפטו, צריך להכיר מנגנון ותיק בשוק ההון: שנים ארוכות נשמרה ריבית נמוכה במיוחד ביפן, ומשקיעים מוסדיים ברחבי העולם נהגו ללוות ין בזול, להמיר אותו לדולרים ולהשקיע בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר — מניות, אשראי, ובחלק מן המקרים גם נכסים דיגיטליים. כל עוד הין נחלש, ההלוואה נפרעת בקלות והרווח נשמר.

כשהין מתחזק בחדות, המשוואה מתהפכת. סכום ההלוואה, במונחי דולרים, גדל — והלווה נדרש לסגור פוזיציות כדי לכסות אותה. הסגירה הזאת אינה בררנית: מוכרים את מה שנזיל, ולא בהכרח את מה שהתיזה לגביו השתנתה. הביטקוין, שנסחר שבעה ימים בשבוע ובנפח גבוה, נמצא בדיוק בקטגוריה הזאת.

בפרסומים בתקשורת הקריפטו נטען כי קרנות גידור בונות פוזיציות אופציות המצביעות על ציפייה להמשך התחזקות הין. מדובר בהערכות שוק ולא בעובדה מדווחת, והן מובאות כאן כרקע בלבד.

הרזרבות, והדרך שבה הן מומנו

הצד השני של ההתערבות הוא מקור הכסף. ממשלה שרוצה לחזק את מטבעה מוכרת מטבע חוץ מן הרזרבות שלה וקונה בתמורה את המטבע המקומי. יפן מחזיקה חלק ניכר מרזרבותיה באיגרות חוב של ממשלת ארצות הברית, ולפי Crypto Briefing מכירה בהיקף כזה עשויה לדחוף כלפי מעלה את התשואות על החוב האמריקאי.

תשואה עולה על אג"ח ממשלתי פירושה שהמשקיעים דורשים ריבית גבוהה יותר תמורת הלוואה לממשלה — כלומר, שהאלטרנטיבה הסולידית נעשית מתגמלת יותר. נכס שאינו מניב תשואה שוטפת, כמו ביטקוין או זהב, מתמודד אז מול תחרות חזקה יותר על אותו כסף. חשוב לקרוא את הקשר הזה בזהירות: המקורות מציגים אותו כהשפעה אפשרית, לא כתוצאה שנמדדה.

לחץ שני על שוק החוב, מכיוון אחר לגמרי

באותם ימים דווח על מהלך נפרד שנוגע לאותו שוק. קרן העושר הריבונית של נורווגיה, המנהלת כ-2.3 טריליון דולר, הציגה הצעה להקטין ב-106 מיליארד דולר את הקצאתה לאיגרות חוב ממשלתיות ברחבי העולם, לטובת משקל גדול יותר לחוב קונצרני. גם כאן נדרשת מידה של איפוק בפרשנות: מדובר בהצעה, לא בביצוע. אין במקורות לוח זמנים, אין אישור סופי, ואין אמירה שהמהלך כבר השפיע על מחיר כלשהו. משמעותה, אם תאושר, היא שאחד הקונים הגדולים בעולם לחוב ממשלתי מקטין את נוכחותו — בזמן שיפן, מסיבותיה שלה, אולי מוכרת.

הפתוח נשאר פתוח

שתי שאלות ממשיכות לתלות מעל השווקים. הראשונה היא מדיניות הריבית של הבנק המרכזי ביפן: התערבות בשוק המטבע היא כלי חד-פעמי, בעוד שינוי ריבית משנה את התמריץ שהזין את מנגנון ההלוואות הזולות מלכתחילה. השנייה היא אם ההתערבות תישנה, ובאיזה היקף — שאלה שנעשית חדה יותר כשהרזרבות דקות מבעבר.

הביטקוין נמצא כאן בעמדה של נוסע, לא של נהג. שום דבר בטכנולוגיה, ברשת או בפרוטוקול לא השתנה; מה שהשתנה הוא מחיר הכסף שבו סוחרים ממנפים את עצמם. משקיע שבוחן את הימים האלה יראה שהשוק הזה מגיב היום למקרו-כלכלה כמעט כמו כל נכס סיכון אחר — ותנועה של יום או שבוע אינה מלמדת על מגמה ארוכה, לכיוון זה או אחר.

מקורות: CoinDesk · Crypto Briefing · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.