אוזבקיסטן פותחת בניסוי תשלומים במטבע יציב המגובה באג"ח ממשלתי

חברת Humo Digital יצאה לדרך עם ניסוי תשלומים במטבע היציב HUMO אצל יותר מעשרים בתי עסק באוזבקיסטן. כך מדווחים Cointelegraph ו-Crypto Briefing, ולפי שני הדיווחים הניסוי מתנהל בתוך «ארגז חול» רגולטורי שעליו מפקחים במשותף גוף הרגולציה המקומי NAPP והבנק המרכזי של המדינה. הייחוד כאן אינו בעצם קיומו של מטבע יציב — יש כאלה רבים — אלא בשאלה מה עומד מאחוריו: לא פיקדונות דולריים בבנק מסחרי, אלא איגרות חוב של המדינה עצמה.

הגיבוי הוא איגרת חוב, לא מזומן

מטבע יציב הוא אסימון דיגיטלי שנועד לשמור על ערך קבוע, בדרך כלל ביחס למטבע לאומי, כדי שיוכל לשמש לתשלום ולהעברת כספים בלי תנודתיות. כדי שההבטחה הזו תעמוד, מישהו צריך להחזיק נכסים בצד השני של המשוואה. במטבעות היציבים הגדולים המוכרים הנכסים האלה הם בעיקר מזומן ואיגרות חוב קצרות־טווח של ממשלת ארצות הברית. במקרה של HUMO, לפי הדיווחים, הרזרבה בנויה על חוב ממשלתי מקומי.

ההבדל אינו טכני בלבד. איגרת חוב ממשלתית נושאת תשואה, אך היא גם נכס שערכו משתנה ושניתן למכור אותו במהירות רק כשיש שוק מפותח שסופג את ההיצע. מטבע יציב הנשען על נכס כזה מקשר את יציבותו לאמון בחוב הריבוני שמאחוריו ולעומק השוק שסוחר בו — לא רק ליושרה של המנפיק. Crypto Briefing מציג את המהלך כניסיון להעמיד חלופה ממלכתית לאסימונים תנודתיים ולחזק אינטגרציה פיננסית אזורית; זו הצגת הכיוון שאליו מכוונים היוזמים, ובשלב הזה עדיין לא ראיה לתוצאה.

ארגז חול, לא השקה

«ארגז חול» רגולטורי הוא מסגרת שבה רגולטור מתיר לחברה להפעיל שירות פיננסי חדש בהיקף מוגבל ותחת פיקוח, לפני שהוא מחליט אם ואיך להסדיר אותו בקביעות. פיקוח משותף של גוף הרגולציה והבנק המרכזי מלמד שהמדינה רואה בכך עניין הנוגע למערכת התשלומים כולה, ולא ניסוי טכנולוגי צדדי.

מכאן גם גבולות הידיעה. עשרים בתי עסק הם היקף ניסוי, לא תשתית לאומית. המקורות שלפנינו אינם מפרטים באיזה שער נקוב המטבע ואיזה מנגנון פדיון עומד לרשות המחזיק בו; אינם מציינים את משך הניסוי, את זהות בתי העסק או את הסכומים המעורבים; ואינם קובעים אילו תנאים ייחשבו להצלחה שתצדיק הרחבה. פיילוט שמתחיל אינו התחייבות שהוא יימשך, וארגז חול מסתיים לעיתים בסגירה ולא בהשקה. הצעד הבא שראוי לעקוב אחריו הוא פרסום ממצאים או החלטה רגולטורית — לא הודעת הפתיחה עצמה.

לא מקרה יחיד

בדיווח נפרד מסר אתר crypto.news כי באיחוד האמירויות החל פיילוט תשלומים בחנויות במטבע יציב הצמוד לדירהם ומורשה על ידי הבנק המרכזי, דרך מסופי הסליקה הקיימים. מדובר בדיווח יחיד שלא הצלבנו מול מקור נוסף, ולכן אנו מביאים אותו כהקשר בלבד ולא כעובדה מבוססת. אם התמונה הזו נכונה, מסתמן דפוס: מדינות שמעדיפות להכניס מטבעות יציבים דרך הדלת הראשית, בפיקוח הבנק המרכזי ובתשתית התשלומים הקיימת, במקום להותיר את השוק לאסימונים פרטיים שאין להן שליטה עליהם.

לקורא שאינו עוסק בשוק האוזבקי, הערך של ידיעה כזו הוא בעיקר בהבנת המודל. השאלה מי מחזיק את הרזרבה ובאילו נכסים היא השאלה המרכזית בכל מטבע יציב, ותשובה שונה עליה משנה את פרופיל הסיכון גם כשהמטבע נראה זהה מבחוץ.

מקורות: Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.