הסנאט לקראת הצבעה על חוק CLARITY: המסגרת של ויומינג כתבנית פדרלית

הסנאטורית סינתיה לאמיס ממדינת ויומינג מציגה את חוק CLARITY כניסיון להחיל על ארצות הברית כולה את המסגרת המשפטית לנכסים דיגיטליים שנבנתה במדינתה. כך על פי דיווח של Crypto Briefing, שלפיו מטרת החקיקה היא לאחד את הכללים המפוזרים היום בין מדינות ובין רשויות פיקוח שונות, ובכך להעניק לשוק בסיס משפטי אחיד.

בדיווח של crypto.news נמסר כי ההצבעה בסנאט קבועה ל-15 בספטמבר וכי נדרשים 60 קולות כדי לקדם את הנוסח. שני הנתונים האלה אינם מופיעים במקור הנוסף שלפנינו, ולכן יש להתייחס אליהם כדיווח מיוחס ולא כעובדה מאושרת. הרף של 60 קולות אינו ייחודי לחקיקת קריפטו: זהו הרוב הנדרש בסנאט האמריקאי כדי לחצות את המכשול הפרוצדורלי שמאפשר למיעוט למנוע הבאת הצעה להצבעה לגופה. משמעותו המעשית היא שחוק כזה אינו יכול לעבור על בסיס מפלגתי אחד בלבד.

ויומינג — ובאיזה מובן היא "מודל"

ויומינג היא מדינה קטנה במונחי אוכלוסייה, אך היא זו שהובילה בארצות הברית חקיקה ייעודית לנכסים דיגיטליים: הכרה במעמדם המשפטי של נכסים כאלה בדין המדינתי, ומסלול רישוי נפרד למוסדות פיננסיים שמחזיקים בהם עבור לקוחות. לאמיס, שמייצגת את המדינה הזאת בסנאט, מציגה את הניסיון המקומי כתשתית שאפשר להעתיק לרמה הפדרלית.

כאן נדרשת זהירות. המקורות שלפנינו אינם מפרטים אילו הוראות ספציפיות מן החקיקה של ויומינג אכן עוברות אל הנוסח הפדרלי, ואינם מביאים את לשון החוק עצמו. מה שידוע מהם הוא הטענה של יוזמת ההצעה בדבר מקור ההשראה ובדבר המטרה המוצהרת — סטנדרטיזציה — ולא מפת סמכויות מפורטת. הפער בין רמת המדינה לרמה הפדרלית אינו טכני: מדינה יכולה להסדיר רישוי בנקאי מקומי או דיני קניין, ואילו השאלה מי מפקח על מסחר בנכס דיגיטלי ברמה הארצית נוגעת לרשויות פדרליות שסמכויותיהן נקבעות בחקיקה נפרדת.

לכן הניסוח "המודל של ויומינג ברמה ארצית" הוא סיסמה פוליטית טובה יותר משהוא תיאור משפטי מדויק. מי שרוצה לדעת מה בדיוק ישתנה — יצטרך את הנוסח הסופי, לא את הכותרת.

בינתיים, השוק בונה לעצמו תקנים

הוואקום הרגולטורי אינו נשאר ריק. המקורות שלפנינו מתארים שני מהלכים פרטיים שמנסים למלא את אותו חסר בדיוק, מכיוון אחר לגמרי.

הראשון: לפי Crypto Briefing, חברת המחקר Blockworks השיקה מסגרת בשם Token Transparency Framework, שמציעה "דפי עובדות" אחידים לגילוי מידע על נכסים דיגיטליים — כלומר תבנית קבועה שבה מנפיק טוקן מדווח על עצמו: מה הנכס, מי מחזיק בו, כיצד הוא מונפק. הרעיון מוכר מעולם ניירות הערך המסורתי, שבו תשקיף בנוי לפי מבנה מחייב, וכך אפשר להשוות בין הנפקות.

השני: לפי דיווח של אותו כלי תקשורת, פלטפורמת הנתונים Token Terminal הרחיבה את הכיסוי שלה לחמש "מניות מתוקנזות" (tokenized stocks) על גבי בלוקצ'יין סולנה — ייצוגים דיגיטליים של מניות סחירות — ששווי השוק המצרפי שלהן עומד על 1.7 מיליון דולר.

הסכום הזה ראוי להישאר לנגד העיניים בכל דיון על "תקנון שוק המניות המתוקנזות". 1.7 מיליון דולר הוא שוק זעיר לחלוטין במונחים פיננסיים — פחות מהיקף מסחר יומי במניה בינונית בבורסה בתל אביב. הנתון מלמד שהתשתית נבנית מוקדם, לפני שיש נפח משמעותי; הוא אינו מלמד שהמכשירים האלה כבר תופסים נתח כלשהו מהמסחר האמיתי. וכיסוי אנליטי אינו אישור: חברת נתונים שמוסיפה נכס למאגר שלה מודדת אותו, לא מאשרת אותו ולא ערבה לו. באותה מידה, מסגרת גילוי וולונטרית תלויה כל כולה בנכונותו של המנפיק להשתתף — ומי שבוחר שלא לדווח פשוט לא מדווח, בלי סנקציה.

מכשיר פיננסי אחד, שני תיאורים שונים

דוגמה חיה לשאלת הסיווג הגיעה ב-8 בספטמבר. חברת DeFi Development Corp השלימה גיוס של 11 מיליון דולר במכשיר שסימנו CHAD, שנועד להגדיל את אחזקות הסולנה שבמאזנה.

מעניין להשוות בין שני התיאורים במקורות. The Block מגדיר את CHAD כמניית בכורה צמיתה מסוג Variable Rate Series C, בשיעור דיבידנד שנתי התחלתי של 13%, ומשווה את המהלך לדרך שבה חברת Strategy מימנה את רכישות הביטקוין שלה. Crypto Briefing, לעומת זאת, מתאר את אותו גיוס כ"מכשיר אשראי מגובה SOL". ההבדל אינו סמנטי: מניית בכורה היא הון, אשראי הוא חוב, ומעמדם של המחזיקים במקרה של קושי אינו זהה.

שלוש מילים בהגדרה הזאת נושאות את מלוא המשקל. "התחלתי" — כלומר שיעור הדיבידנד אינו קבוע לצמיתות. "משתנה" — הוא נקבע מחדש לפי מנגנון שנקבע בתנאי ההנפקה. "צמיתה" — אין מועד פדיון שבו החברה מחויבת להחזיר את הקרן. מכשיר שכזה תלוי ביכולתה של החברה לשלם, וכשהנכס שבמאזנה הוא מטבע קריפטוגרפי, ערכו של אותו מאזן משתנה מיום ליום. 13% אינם הבטחה, והם בוודאי אינם תשואה מובטחת; זהו שיעור פתיחה במכשיר שהסיכון בו נגזר משני משתנים בבת אחת — מצב החברה ומחיר הנכס.

ומכשיר בדיוק כזה ממחיש למה שאלת הסמכות אינה תרגיל אקדמי. הנפקה שהיא נייר ערך אמריקאי לכל דבר, שתמורתה מושקעת בנכס דיגיטלי, נמצאת בו-זמנית בשני עולמות פיקוח. השאלה מי מפקח על מה היא בדיוק סוג השאלה שהחקיקה המוצעת מבקשת, לפי המקורות, ליישב.

מן ההצבעה ועד לחוק

גם אם הנוסח יעבור את הרף הנדרש במועד שדווח, שורה של דברים נותרים לא ידועים מן החומרים שלפנינו: מהו הנוסח הסופי, אילו הגדרות ייכללו בו, ומה מסלול החקיקה שממתין לו לאחר מכן. הצבעה לקידום הצעה בסנאט אינה זהה לחקיקה מושלמת, והמקורות שלפנינו אינם קובעים לוח זמנים לשלבים הבאים.

מדובר בחקיקה אמריקאית פנימית. היא אינה משנה דבר במעמדם המשפטי של נכסים דיגיטליים בישראל ואינה חלה על גופים ישראליים.

מקורות: Crypto Briefing · The Block · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.