הין היפני נחלש שוב חרף התערבות של כ-97 מיליארד דולר — והביטקוין נכנס לסגירה חודשית תנודתית

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט התייחס למצב המטבע היפני ואמר, לפי Crypto Briefing, כי התנועות האחרונות בשער הין הן "מרוסנות" ולא כאוטיות. הניסוח הזה אינו מקרי: בשפה של בנקים מרכזיים ומשרדי אוצר, ההבחנה בין תנועה מסודרת לבין תנועה כאוטית היא בדיוק הקו שמפריד בין "אנחנו מתבוננים" לבין "אנחנו מתערבים". כשגורם בכיר בוושינגטון בוחר במילה הראשונה, הוא למעשה מאותת שאין כרגע כוונה להסלים את הפעולה.

הרקע לאמירה הזו הוא חודש שבו יפן פעלה בכל הכוח כדי לבלום את נפילת המטבע שלה. לפי דיווח של BeInCrypto, הושקעו בתמיכה בין כ-97 מיליארד דולר, ולמרות זאת המטבע נחלש שוב והגיע לשער של 160.16 ין לדולר ביום שישי, 28 באוגוסט. חשוב לומר שהנתונים הללו מופיעים במקור אחד בלבד מבין אלה שלפנינו, ולכן יש להתייחס אליהם כאל דיווח מיוחס ולא כאל עובדה מאושרת ממספר כיוונים.

מה בכלל עושים כשמתערבים בשער מטבע

התערבות במטבע היא פעולה פשוטה במהותה ומורכבת בתוצאותיה. גורם ממשלתי — בדרך כלל האוצר, באמצעות הבנק המרכזי — מוכר נכסים זרים שברשותו וקונה בתמורה את המטבע המקומי. הביקוש המלאכותי הזה אמור לעצור את הירידה בשער. הבעיה היא שכוחות השוק שמושכים את המטבע כלפי מטה — בעיקר פערי ריבית בין יפן לארצות הברית — ממשיכים לפעול גם אחרי שהכסף נגמר. אם הפער נשאר, הלחץ חוזר.

כאן נכנס ההקשר שמעניין את שוק הקריפטו. במשך שנים שימש הין מקור מימון זול למשקיעים בעולם: לווים ביפן בריבית אפסית, ממירים לדולר ומשקיעים בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר. כשהמבנה הזה מתערער — לכאן או לכאן — נוצרות תנועות הון חדות, והנכסים התנודתיים ביותר הם הראשונים לספוג אותן. הביטקוין נמנה עליהם.

מחלוקת על אופי הסיוע האמריקאי

BeInCrypto מדווח גם על ויכוח בוושינגטון סביב חלקה של ארצות הברית במבצע. לפי הדיווח, בסנט הגדיר את הסיוע כהחלפת נכסים ולא כהלוואה, ומסמכים של משרד האוצר תומכים בגרסה שלו — עובדה שמקשה על הביקורת שהשמיעה הסנאטורית אליזבת וורן. ההבדל אינו סמנטי בלבד: הלוואה יוצרת חוב שיש להחזיר ומחייבת לרוב תהליכי אישור אחרים, בעוד החלפת נכסים היא עסקה שבה כל צד מקבל נכס בשווי דומה. שאר המקורות שלפנינו אינם מתייחסים לסוגיה הזו, ולכן היא נמסרת כאן כדיווח מיוחס בלבד.

מדוע וושינגטון בכלל מעורבת? Crypto Briefing מציין את ההיגיון: יציבות הין חשובה לשמירה על האיזון הכלכלי באסיה, ובעיקר למניעת זעזועים בשוק אגרות החוב האמריקאיות. יפן היא מחזיקה גדולה של חוב אמריקאי, ומכירה מסיבית של נכסים כאלה כדי לממן הגנה על המטבע עלולה להקפיץ את התשואות בארצות הברית.

והביטקוין?

Cointelegraph מדווח כי הביטקוין נכנס לסגירה חודשית תנודתית, עם תנועות חדות בתוך הטווח המקומי שבו הוא נסחר, וכי תשואות אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות נעות לעבר שיא של עשרים שנה. באותו דיווח נמסר כי בסנט התייחס גם לנושא התשואות.

הקשר בין שני העולמות הוא הגיוני: תשואה גבוהה על חוב ממשלתי אמריקאי הופכת את הנכסים חסרי-התשואה ובעלי הסיכון הגבוה לפחות אטרקטיביים יחסית. ככל שהמשקיע מקבל יותר על השקעה בטוחה, כך פוחת התמריץ להחזיק נכס תנודתי.

מה הנתונים האלה אינם מוכיחים

זה המקום להיזהר. אף אחד מהמקורות שלפנינו אינו קובע קשר סיבתי בין היחלשות הין לבין תנועה מסוימת במחיר הביטקוין. יש כאן שני תהליכים שמתרחשים במקביל — לחץ על המטבע היפני מצד אחד, ותנודתיות בשוק הקריפטו על רקע תשואות עולות מצד שני — והקישור ביניהם הוא פרשנות מאקרו-כלכלית מקובלת, לא ממצא מדוד.

באותה מידה, אמירה של שר אוצר שהמצב "מרוסן" אינה תחזית ואינה התחייבות. היא תיאור של הרגע הנוכחי מנקודת מבטו של גורם אחד, ומצבים בשוקי מטבע יודעים להשתנות במהירות. גם היקף ההתערבות שדווח אינו מלמד מה יקרה הלאה: הוצאה גדולה שלא הניבה את התוצאה המבוקשת יכולה להוביל להסלמה, לשינוי מדיניות ריבית, או פשוט להמתנה.

מקורות: Crypto Briefing · Cointelegraph · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.