מנכ"ל ה-BIS: מטבעות יציבים אינם אמינים דיים כדי לשמש אמצעי תשלום בהיקף רחב

הגוף שמרכז את עבודתם המשותפת של הבנקים המרכזיים בעולם שב והבהיר את עמדתו בסוגיה שמעסיקה את שוק הקריפטו כבר שנים: האם מטבע יציב יכול לשמש כסף לכל דבר. לפי שני דיווחים שהתפרסמו במקביל, מנכ"ל הבנק להסדרים בין-לאומיים (BIS) פבלו ארננדס דה קוס אמר כי מטבעות יציבים אינם עומדים במבחן האמינות ככסף בהיקף רחב, וכי את עיקר התשלומים היומיומיים ראוי שיישאו דווקא פיקדונות בנקאיים מטוקנים.

לפי הדיווח של Bitcoin.com News, הדברים נאמרו בכנס המדיניות הכלכלית בג'קסון הול ב-28 באוגוסט. שני הדיווחים מציגים את אותו קו טיעון: לא מדובר בהסתייגות טכנית מיישום כזה או אחר, אלא באמירה עקרונית על עצם ההתאמה של הכלי לתפקיד.

למה דווקא באזל

ה-BIS יושב בבאזל שבשווייץ ומתפקד כמעין בנק של הבנקים המרכזיים — פורום שבו הם נפגשים, מתאמים עמדות, ושממנו יוצאים סטנדרטים מקצועיים שמדינות רבות מאמצות בהמשך לחקיקה או להנחיות פיקוח. הדיווחים עצמם מדגישים את הנקודה הזו: זהו הגוף שאליו הבנקאים המרכזיים פונים כשהם מחפשים אמות מידה. לכן לאמירה של מי שעומד בראשו יש משקל שחורג ממעמדו הפורמלי, גם כשאין מאחוריה שום סמכות כופה.

פיקדון מטוקן מול מטבע יציב — ההבדל המעשי

מטבע יציב הוא אסימון דיגיטלי שמנפיקה חברה פרטית ומצמידה את ערכו למטבע פיאט, בדרך כלל הדולר. מי שמחזיק בו מחזיק למעשה בהתחייבות של המנפיק, והשאלה כמה היא שווה תלויה בשני דברים: מה בדיוק מוחזק ברזרבה מאחוריו, והאם ניתן לפדות אותו ביחס של אחד לאחד בכל רגע נתון — גם ברגעי לחץ בשוק.

פיקדון מטוקן, לעומת זאת, הוא פיקדון בנקאי רגיל שנרשם על גבי מרשם מבוזר. הכסף נשאר בתוך המערכת הבנקאית, על כל מה שנלווה לכך: פיקוח, דרישות הון, ובמדינות שבהן הדבר קיים גם ביטוח פיקדונות. הרעיון הוא ליהנות מיכולות ההעברה המהירה והמתוכנתת של הטכנולוגיה, מבלי להוציא את הכסף מהמסגרת המפוקחת. זה בדיוק המסלול שדה קוס מציג כעדיף, לפי הדיווחים.

בלב הוויכוח עומדת שאלה ותיקה יותר מהקריפטו: האם כל היחידות של אותו מטבע שוות זו לזו. כשכסף מונפק בידי גורמים פרטיים שונים, כל אחד עם רזרבות משלו ורמת אמינות משלו, עלול להיווצר מצב שבו "דולר" של מנפיק אחד נסחר בפועל בערך שונה מזה של מנפיק אחר. זהו החשש המרכזי שמניע את הבנקים המרכזיים בסוגיה הזו.

מה האמירה הזו איננה

חשוב להבחין: מדובר בהתבטאות של בכיר בכנס כלכלי, לא בהחלטת רגולטור, לא בתקן מחייב ולא בשינוי חקיקה. שום מטבע יציב אינו נאסר בעקבות הדברים, ושום פלטפורמה אינה נדרשת לשנות דבר. ה-BIS מנסח המלצות וסטנדרטים; ההחלטה אם לאמץ אותם נותרת אצל הרגולטורים והמחוקקים בכל מדינה בנפרד.

כמו כן, שני הדיווחים שלפנינו הם דיווחי חדשות תמציתיים על נאום — לא הנוסח המלא של הדברים. הניסוח המדויק, הסייגים והדוגמאות שליוו את הטיעון אינם מונחים לפנינו.

מה עדיין פתוח

הפער בין ההצהרה למציאות הוא הנקודה המעניינת. פיקדונות מטוקנים נמצאים היום בעיקר בשלבי פיילוט בקרב בנקים גדולים, ואילו מטבעות יציבים כבר משמשים בפועל בהיקפים משמעותיים במסחר ובהעברות בין-לאומיות. השאלה שתיבחן בשנים הקרובות היא האם החלופה הבנקאית תגיע לבשלות תפעולית ולזמינות רחבה מספיק כדי לתפוס את מקומם — ואם לא, האם הבנקים המרכזיים יעברו מהמלצה לצעדים מעשיים. עד שיתפרסמו מסמכי עמדה או תקנים קונקרטיים, מדובר בהתוויית כיוון בלבד.

מקורות: crypto.news · Bitcoin.com News

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.