קוינבייס משיקה מסחר במניות מטוקנות ברשת Base — אפל, אנבידיה, מטא ואלפאבית

קוינבייס מביאה ארבע מניות אמריקאיות אל הבלוקצ'יין

בורסת המטבעות קוינבייס השיקה מסחר בגרסאות מטוקנות של מניות אמריקאיות על גבי Base, רשת הבלוקצ'יין שהיא עצמה מפעילה. את רשימת המניות מפרט CoinDesk: אפל, אנבידיה, מטא ואלפאבית (חברת האם של גוגל); גם crypto.news מציין את אותן ארבע מניות. Cointelegraph, לעומת זאת, אינו נוקב ברשימה סגורה אלא כותב על "מניות ובהן אפל ואנבידיה" — ניסוח חלקי ופתוח. Cointelegraph מוסיף כי המוצרים מכונים B20 equities, כי הם נסחרים מסביב לשעון, וכי הם מיועדים למשתמשים זכאים מחוץ לארצות הברית.

עצם הרעיון אינו חדש, אבל הכניסה של קוינבייס אליו משמעותית: מדובר באחת הבורסות הגדולות והמפוקחות ביותר בענף, והיא מצטרפת למרוץ שכבר מתנהל בין גופים שמנסים להעביר מסחר במניות אל תשתיות בלוקצ'יין — כפי שמגדיר זאת CoinDesk בכותרתו.

מה זו בעצם מניה מטוקנת

חשוב להבין את ההבחנה, משום שהמינוח מבלבל. מניה מטוקנת אינה מניה. מדובר בטוקן דיגיטלי שנע על גבי בלוקצ'יין, ואשר אמור לשקף את ערכה של מניה מסוימת ולהיות מגובה בה. המחזיק בטוקן אינו בעל מניות רשום בחברה, ולרוב אין לו זכויות הצבעה באסיפה הכללית. מה שיש לו הוא חשיפה כלכלית לתנועת המחיר, בכפוף לתנאי המנפיק.

מכאן שמדובר בשני סיכונים נפרדים המונחים זה על גבי זה: הסיכון הרגיל של המניה עצמה, ולצידו סיכון המנפיק — היכולת והמחויבות של הגוף שמאחורי הטוקן לעמוד בהתחייבותו. בדיווח נוסף ברשת נטען כי המוצרים מגובים ביחס של 1:1 במניות עצמן; קביעה כזו ראויה לבדיקה מול מסמכי המנפיק עצמם ולא רק מול דיווחים משניים.

התשתית: Base, ופידי המחירים של צ'יינלינק

Base היא רשת שכבה־שנייה שפיתחה קוינבייס, הבנויה מעל אתריום ומיועדת להוזיל ולזרז עסקאות. השימוש בה כאן אינו מקרי: הבורסה מפנה את המוצר החדש אל תשתית שהיא עצמה שולטת בה.

לפי Cointelegraph, נתוני המחיר של המניות מוזרמים אל הרשת באמצעות צ'יינלינק. זו נקודה טכנית שכדאי להתעכב עליה. בלוקצ'יין אינו "יודע" מהו מחירה של מניית אפל בשוק — הוא זקוק לגשר שמזין אליו מידע מהעולם החיצון. גשר כזה מכונה אורקל, וצ'יינלינק היא הספקית המוכרת ביותר בתחום. איכות המידע והרציפות שלו הם תנאי קיומי למוצר: כשל בהזנת המחירים עלול להשפיע על חישובי שווי ועל מנגנוני חיסול בפרוטוקולים שנשענים עליהם.

בכך קשור גם ההיבט המעניין ביותר בהשקה. Cointelegraph מציין כי הטוקנים ניתנים לשימוש בפרוטוקולי מימון מבוזר (DeFi). כלומר, בשונה ממניה המוחזקת בחשבון ברוקראז' סגור, נכס בתצורה זו יכול לשמש כבטוחה או לזרום בין יישומים שונים — וזו בדיוק התכונה שהופכת את הרעיון לאטרקטיבי מצד אחד, ומוסיפה שכבת מורכבות וסיכון מצד שני.

הבחירה באבו דאבי

CoinDesk מדגיש פרט שאין להתעלם ממנו: ההנפקה נעשית תחת מסגרת רגולטורית חדשה שהקימה קוינבייס באבו דאבי. איחוד האמירויות בנתה בשנים האחרונות משטר פיקוח ייעודי לנכסים דיגיטליים, והוא הפך ליעד מועדף לגופים שמבקשים להשיק מוצרים שאינם מתאימים למסגרת האמריקאית. העובדה שהמוצר סגור בפני משתמשים אמריקאים אינה במקרה — היא נגזרת ישירה של אותה בחירה.

מה עדיין לא ידוע

המקורות שלפנינו אינם מפרטים את רשימת המדינות שבהן המוצר זמין בפועל, מעבר לניסוח הכללי של "משתמשים זכאים מחוץ לארצות הברית". גם אופן הגיבוי המדויק, זהות הנאמן המחזיק במניות הבסיס, מבנה העמלות ותנאי הפדיון אינם מופיעים בדיווחים. הדיווחים אף אינם אחידים בשאלה אם ארבע המניות שמונה CoinDesk הן הרשימה המלאה, שכן Cointelegraph מסתפק בניסוח פתוח. לא פורסם מועד להרחבת הרשימה, ואף לא נמסר מה יקרה בטוקנים באירועים כמו פיצול מניות או חלוקת דיבידנד. אלה אינם פרטים שוליים — הם ההבדל בין מוצר פיננסי מוסדר לבין חשיפה סינתטית, וסביר שיתבררו רק עם פרסום התיעוד המלא מצד קוינבייס.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.