כשל באקראיות: פרצה בת חמש שנים בארנקי קולדקארד גררה גניבה של יותר מ-114 מיליון דולר בביטקוין

מי שביקש בשנים האחרונות להחזיק ביטקוין בצורה הבטוחה ביותר, קיבל תמיד את אותה עצה: הוציאו את המטבעות מהבורסה, קנו ארנק חומרה, שמרו את המפתח הפרטי אצלכם. בשבוע האחרון התברר שגם המסלול הזה תלוי בהנחה אחת שקשה מאוד לבדוק — שהמכשיר הקטן שקניתם באמת עשה את מה שהבטיח.

ב-30 ביולי החלו מאות כתובות ביטקוין להתרוקן בזו אחר זו, במהלך מתואם שנמשך עשרות דקות בלבד. לא הייתה כאן פריצה לרשת הביטקוין, לא הונאת התחזות ולא ביטוי שחזור שנשכח על פתק. המכשירים עצמם — דגמים מסוימים של ארנק החומרה קולדקארד (Coldcard) מבית קוינקייט (Coinkite) — ייצרו במשך כחמש שנים מפתחות פרטיים חלשים. מי שהחזיק בכזה, החזיק למעשה כספת שהקוד שלה ניתן לניחוש.

מה בדיוק השתבש: אקראיות שלא הייתה אקראית

כדי להבין את גודל הכשל צריך להסביר מושג אחד. מפתח פרטי בביטקוין הוא מספר אקראי גדול; כל הביטחון של השיטה נשען על כך שהמספר הזה נבחר מתוך מרחב עצום כל כך, שגם כל מחשבי העולם יחד לא יעברו עליו. את האקראיות הזאת מייצר רכיב שנקרא מחולל מספרים אקראיים (RNG), ואיכותו נמדדת ב"סיביות אנטרופיה" — כמה באמת בלתי צפויה התוצאה.

לפי דיווח שפורסם ב-crypto.news, שגיאת בנייה בקושחה של המכשיר הורידה את האנטרופיה מ-128 סיביות לכ-40 בלבד. ההפרש נשמע טכני, אבל הוא ההבדל בין מספר שאי אפשר לנחש לבין מספר שמחשב סביר עובר עליו במלואו. מרגע שתוקף הבין את התבנית, הוא לא היה צריך "לפרוץ" דבר: הוא פשוט שחזר את המפתחות, ושלח את הכספים לעצמו.

מנהל האבטחה הראשי של בורסת קראקן, ניק פרקוקו, הצביע על הנקודה המביכה במיוחד — לדבריו, מבקרי הקוד לאורך השנים ווידאו שמחולל המספרים האקראיים התקין קיים בקוד, אך לא בדקו שהוא אכן נקרא בפועל בעת יצירת הביטוי. הפער הזה, בין "הרכיב הנכון קיים" ל"הרכיב הנכון עובד", הוא שאיפשר לתקלה לשרוד חמש שנים בקוד פתוח שכל אחד יכול היה לקרוא.

מ-38 מיליון ומעלה: כרונולוגיה שממשיכה להתעדכן

המספרים בפרשה הזאת השתנו כמעט מדי יום, וכדאי להציג אותם כפי שהם — הערכות מתגלגלות ולא נתון סופי. הגל הראשון תואר בתחילה כגניבה של כ-594 ביטקוין, כ-38 מיליון דולר. יממה לאחר מכן, ניתוח של Galaxy Research זיהה 1,196 כתובות שאיבדו 1,082.65 ביטקוין, והעלה את ההערכה לכ-70 מיליון דולר. בהמשך, לפי crypto.news ו-Decrypt ובהתבסס על נתוני Galaxy Research, הגיעה ההערכה לכ-1,367 ביטקוין — כ-88.6 מיליון דולר — לאחר שלושה גלים שזוהו על פני 4,585 כתובות בסך הכול. Cointelegraph, שדיווח על אותו רצף של שלושה גלים, נקב באותו שלב בסכום גבוה יותר: מעל 100 מיליון דולר. הפער הזה, בין שני דיווחים על אותם גלים עצמם, ממחיש היטב עד כמה ההערכות בפרשה הזאת רחוקות מלהיות אחידות.

בתחילת השבוע דווח על גל רביעי חשוד, וכאן המקורות נחלקים: לפי דיווח שהתבסס על ראש המחקר של Galaxy, אלכס ת'ורן, מדובר בכ-389 ביטקוין, ואילו לפי crypto.news מדובר בכ-448.7 ביטקוין מ-709 כתובות. גם ההיקף הכולל שנוי במחלוקת, וכל פרסום נוקב במספר משלו: CoinDesk ו-Decrypt דיווחו על נזק המתקרב ל-114 מיליון דולר; Bitcoin.com News, בדיווח נפרד שעסק בגל הרביעי, העמיד את ההערכה על כ-116 מיליון דולר; ובסיכום מאוחר יותר של CoinDesk, מ-5 באוגוסט, כבר דובר בכ-120 מיליון. ההערכה הגבוהה ביותר, כפי שפורסמה ב-crypto.news על בסיס נתוני Galaxy — וברוח דומה ב-Decrypt וב-Bitcoin Magazine — ראויה לקריאה מדויקת: 1,596 ביטקוין הם הסכום המאומת, והמספר עולה לכ-2,055 ביטקוין — קרוב ל-130 מיליון דולר — רק אם הגל הרביעי יאומת. כלומר מדובר בתקרה מותנית, לא בנתון סגור.

חשוב לקרוא את המספרים האלה כהערכות מקבילות ולא כסכימה: כל פרסום נוקב בהערכה משלו, במועד אחר ועל בסיס גלים שאומתו במידה שונה — ולכן אין ביניהם התאמה אריתמטית. איננו יודעים ליישב בין הפרסומים, ואיננו מנסים: מי שמחפש מספר אחד סופי לא ימצא אותו בשלב הזה. Cointelegraph דיווח כי כ-90% מהמטבעות הגנובים טרם הוזזו מכתובות התוקפים, ושמדובר בלפחות 15 תוקפים שונים שניצלו את אותה חולשה.

נקודה שראוי להדגיש, ושחוזרת בכמה מהמקורות: זו אינה תקלה ברשת הביטקוין. הפרוטוקול פעל כרגיל לכל אורך האירוע. הכשל היה במכשיר של יצרן אחד.

הזווית שמטרידה את התעשייה: בינה מלאכותית

קוינקייט מסרה כי סביר להניח שהתוקף השתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לסרוק גרסאות ישנות של הקושחה — שהיא בקוד פתוח — ולאתר בה את החולשה. מנכ"ל החברה, רודולפו נובאק, אמר כי סקירת קוד בסיוע בינה מלאכותית מסוגלת כיום לאתר באגים רדומים במהירות שעולה על זו של מומחי אבטחה ותיקים. החברה כבר פרסמה קושחה מתוקנת.

השותף המנהל בקרן Dragonfly, חסיב קורישי, ניסח את המסקנה בחדות: לדבריו, בדיקה בעלות של שני דולרים בכלי בינה מלאכותית הייתה עשויה לתפוס את הבאג. הטענה הזאת מסתובבת בתעשייה בשני כיוונים בבת אחת — מצד אחד, עלות מציאת פרצות צנחה, וכל שחרור גרסה חייב לעבור סריקה כזאת; מצד שני, אותו כלי זמין בדיוק לתוקפים. המנהל הטכנולוגי של לדג'ר, שארל גיימה, הוסיף כי האירוע מחזק דווקא את הטיעון לטובת רכיבי חומרה מאושרים לייצור אקראיות, ולא הסתמכות על תוכנה בלבד.

התגובה בשטח הייתה מהירה: לפי Bitcoin Magazine, קבוצת בדיקות בשם Bitcoin Red Team, בהובלת המפתחים Calle ורוב המילטון, כבר הגישה קרוב ל-5,000 ממצאים על פני 390 מאגרי קוד פתוח, מהם 85 שסווגו כקריטיים. גם אם לא כולם יתבררו כמשמעותיים, זהו אחד ממבצעי הביקורת הרחבים שנעשו בסביבת הביטקוין.

מה עשה השוק, ולאן זרם הכסף

התגובה במחיר הייתה מתונה יחסית להיקף האירוע: הביטקוין ירד מתחת ל-63 אלף דולר, ובימים האחרונים התאושש לכיוון 64 אלף, כשמדדי הסנטימנט נותרו באזור "פחד קיצוני". התנועה המעניינת התרחשה דווקא על גבי הרשת עצמה. לפי CryptoQuant, הועברו כ-39,600 ביטקוין בהעברות קטנות — הנפח הגבוה ביותר בהעברות של פחות מביטקוין אחד מאז קריסת FTX בסוף 2022.

אלא שהכיוון הפוך. אחרי FTX משכו המשקיעים כספים מהבורסות אל ארנקים אישיים; הפעם, לפי חברות ניתוח בלוקצ'יין שצוטטו ב-CoinDesk, מחזיקים קטנים דווקא מעבירים מטבעות אל הבורסות. אנליסטים בקנטור העריכו, לפי CoinDesk, כי האירוע עשוי לשחק לטובת ספקי משמורת מפוקחת, ואילו ב-FRNT הצביעו על מעבר אפשרי לעבר קרנות סל על ביטקוין — שתי קריאות שונות של אותו אירוע, ולא אמירה אחת משותפת. במקביל, מייסד בינאנס צ'נגפנג ג'או קרא לפיזור בין כמה ארנקים, בטענה שגם ארנק חומרה עלול להכיל באגים, ואילו קורי קליפסטן, שצוטט ב-CoinDesk, טוען שהאירוע מאיץ מעבר לארנקי מולטיסיג שיתופיים — הסדר שבו נדרשות כמה חתימות מגורמים שונים כדי להזיז כספים, כך שכשל בספק אחד אינו מספיק לגניבה.

מה זה אומר עבור מחזיק ישראלי

ראשית, ובאופן מעשי: לפי הודעת קוינקייט הפרצה עדיין פעילה, והחברה קוראת למשתמשי הדגמים החשופים להעביר כספים לביטוי שחזור חדש שנוצר בקושחה מתוקנת. עדכון קושחה בלבד אינו פותר את הבעיה — מפתח שנוצר בעבר בצורה חלשה נשאר חלש. מי שמזהה עסקה ממתינה שמרוקנת את כתובתו יכול, לפי הדיווחים, לנסות להקדים אותה בעמלה גבוהה יותר, משום שהעסקאות סומנו כניתנות להחלפה (RBF) — אבל זהו חלון של דקות, ולא פתרון.

שנית, ובאותה חשיבות: Decrypt מדווח על גל התחזות שנרכב על האירוע. הודעות דואר אלקטרוני המתחזות ל"ביקורת חומרה מתואמת" מפנות לאתר מזויף שמתקין תוכנת שליטה מרחוק. בעברית פשוטה — כל פנייה יזומה בימים אלה שמבקשת מכם להזין ביטוי שחזור או להתקין תוכנה, יש להניח שהיא מזויפת. ביטוי השחזור אינו נמסר לאיש, בשום נסיבות, גם לא ל"תמיכה טכנית". באותה נשימה, המקורות מתריעים גם מפני שכבת ההונאה השנייה: Bitcoin.com News פרסם רשימת צעדים דחופים מטעם סמסון מאו, ובה אזהרה מפורשת מפני הונאות "שחזור כספים"; אותו אתר דיווח גם על הצעת הלבנת כספים שהופנתה לתוקף ישירות על גבי הבלוקצ'יין. הכלל פשוט: פנייה שמבטיחה להשיב כספים גנובים תמורת תשלום היא סימן מוכר להונאה שנייה על חשבון נפגעי ההונאה הראשונה.

בהיבט הישראלי, נקודה מעשית אחת: המקורות לכתבה זו עוסקים באירוע עצמו, ולא בהשלכותיו בדין הישראלי. מי שנאלץ לפעול בחיפזון בימים אלה — להעביר מטבעות בין ארנקים, להמיר או למכור — כדאי שיתעד כל פעולה (תאריכים, כתובות, מזהי עסקה ושערים), ויברר את המשמעות המיסויית מול הנחיות רשות המסים ומול איש מקצוע, וכן את דרישות התיעוד מול הגוף הפיננסי שדרכו הוא פועל, לפני שהוא נדרש להסביר את מקור הכספים או לדווח.

בצד המשפטי, לפי Bitcoin.com News נפגעים בוחנים הגשת תביעה ייצוגית נגד קוינקייט; באותו דיווח מוערך הנזק בלמעלה מ-1,300 ביטקוין וביותר מ-88 מיליון דולר — הערכה נפרדת מזו של כ-116 מיליון הדולר שפורסמה באותו אתר מאוחר יותר, בהקשר של הגל הרביעי. בישראל, תביעה כזאת מול יצרן חומרה זר היא מהלך מורכב — אך עצם קיומה של מחלוקת ציבורית על אחריות היצרן ממחיש עד כמה השאלה "מי אחראי כשהמכשיר טועה" נותרה פתוחה.

השיעור הרחב אינו שאחסון עצמי נכשל, ולא שבורסה בטוחה יותר — לשתי הדרכים סיכונים שונים לחלוטין. השיעור הוא שאמון במכשיר אחד, מיצרן אחד, בגרסת תוכנה אחת, הוא נקודת כשל יחידה. פיזור בין מכשירים, ואצל סכומים משמעותיים גם דרישת ריבוי חתימות, הופכים כשל בודד לכזה שאינו מוחק הכול.

מקורות: CoinDesk · Cointelegraph · Decrypt · Bitcoin Magazine · Bitcoin.com News · crypto.news · BeInCrypto

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.